<h1>הרוקח סימן תמ"ח</h1>
<h2>דף ו:</h2>
ציר בהמה טמאה משמע בתורת כהנים שנאסר מן התורה. וכן ציר של שרצים מדאורייתא בפ' העור והרוטב (ק"כ ע"א) ובפרק א' דבכורות דמייתי על חלב בהמה טמאה, אבל ציר דגים דרבנן. בסוף פ' אין מעמידין (דף ל"ג) בספק דגים טמאים בין טבל גופו בין לטבל בצירו אבל דבהמה טמאה ודשרצי' איסור ציר דאורייתא, ואסמכתא בתורת כהנים גבי דגים שקץ לאסור ציר ורוטב. והא דאמרינן בפ' (העור והרוטב) (קי"ב ע"ב) דאימלח בשר שחוטה עם בשר טריפה ואסר רבה מהטמאים לאסור צירן ופריך מדג טהור שמלחו עם דג טמא ומותר, הכי פריך לכל הפחות היה לו לאסור מדרבנן והא תנן דג טמא צירו אסור. כל הנכבשין זה עם זה מותרין דפולט ואינו בולע שהמים יוצאין מהם בלא טעם. מורסן קליפה העליונה של חיטין הפורשה בלתיתה. סובין קליפה התחתונה של חיטין.
